“במשך רב חיי עד כה, אוכל היה מאבק מתמיד.
היו תקופות שבהן ירדתי במשקל, תקופות שאכלתי “עד דלא ידע”, תקופות של חמישה שניצלונים ביום, ותקופות של ביקורים ליליים בפיצוציה הסמוכה.
אני מאמינה שכל אחת/ אחד מאיתנו יודע מה נכון לו/ לה לאכול, מה הגוף שלו באמת צריך כדי להיות חיוני ולתפקד במיטבו. כל מגזין שני יפרסם זאת במדור הבריאות שלו.
לדעת מה נכון – תמיד ידעתי. אבל לא תמיד התייחסתי לסוכר ולפחמימות כחומרים ממכרים, ממש כמו סמים.
בעיני ההתמכרות היא רגשית ופיזית גם יחד. לא ידעתי שכל עוד אני ממשיכה להזין את גופי במזונות שמכילים סוכר אני משמרת את מעגל הקסמים הזה שלא נגמר. שממש ברמה הפיזיולוגית אני מקפיצה את רמות האינסולין וכל עוד אני עושה זאת – הגוף ימשיך לדרוש עוד ועוד.
כשהגעתי לניצה הבנתי שמדובר בהתמכרות. הייתי זקוקה לסיוע כדי לצאת מאותו מעגל קסמים. לצאת מההתמכרות, כדי שהן פיזית והן רגשית אוכל לבחור באותם מזונות שאני יודעת שבאמת מזינים את גופי.
ניצה נתנה לי המלצות לדיוק התזונה וה’קרייבינג’ המתמשך למתוק ולבצקים נרגע.
השקט שנוצר בגוף מאפשר לי לבחור בכל יום את התזונה הנכונה לי. כמובן שנדרשת ממני גם משמעת ומחויבות אבל התהליך הפך את ההזנה לפשוטה והמאבק הפסיק”.
בהכרת תודה.